אגדות
השם «העלמה» טומן בחובו כמה סיפורים בבת אחת — ואיש מהם לא הוכח.
מדוע «העלמה»?
את השם Qız Qalası מתרגמים «מגדל העלמה». אך «qız» פירושו לא רק «עלמה» אלא גם «בלתי נגועה», «בלתי מנוצחת» — ולכן השם מתפרש גם כ«המגדל שאיש לא כבש». מאחורי השם עומדות כמה אגדות, וכל אחת מסבירה את חידת האבן בדרכה.
שלוש אגדות
הקפיצה אל הים
בת השליט, כדי להימלט מנישואים שנואים, ביקשה לבנות מגדל. כשהושלם והחתונה לא בוטלה, עלתה הנערה אל ראשו והשליכה עצמה אל גלי הים הכספי, שהיכו אז ממש למרגלותיו.
העלמה הלוחמת
לפי גרסה אחרת, נערה אדומת שיער הובילה את הגנת העיר מפני אויב: «תנו לי חרב וקסדה — אגן עליכם». המגדל נקרא על שם אומץ ליבה.
האש הקדושה
אגדה שלישית קושרת את המגדל למקדש אש: העלמה מסרה את נשמתה למגדל האש הקדוש, ועם מותה כבו האשות, והמגדל נקרא מגדל העלמה.
שש השערות על הייעוד
מקדש אש
מקדש זורואסטרי: «האש הנצחית» של חצי האי אבשרון, הפתחים בראשו וכיוון המגדל קשורים לפולחן האש.
מצפה כוכבים
31 בליטות אבן למעלה ו-30 למטה מותאמות לימי החודש; התומך הארוך פונה מזרחה, אל נקודת הזריחה בשוויון היום והלילה.
מבצר
קירות אדירים בעובי חמישה מטרים ומיקום ליד הים הפכו את המגדל לחלק ממערך ההגנה של העיר.
מגדלור
גובהו ומיקומו על החוף התאימו לאש איתות לימאים; במאה ה-19 אכן היה כאן מגדלור.
מאגר מים
בפנים באר בעומק 21 מטר המגיעה לשכבת מי התהום, וצינורות חרס: המגדל יכול היה לספק מים נקיים לתושבים.
עמודת זיקוק
השערה יוצאת דופן משווה את המגדל לעמודת זיקוק נפט — מכאן צורתו המוזרה והבליטה.
איש לא כבש את המגדל הזה — לא אויב ולא הזמן.